החלטה בתיק עמ"ת 31746-03-14

1.         לפני ערר על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה (כב' השופט דורון חסדאי) בתיק מ"ת 25444-11-13, מיום 18/2/2014, אשר במסגרתה הורה על מעצרה של העוררת עד תום ההליכים המשפטיים נגדה.

2.         ביום 13/11/2013 הוגשו כנגד העוררת בקשה למעצר עד תום ההליכים וכתב אישום המייחס לה עבירות של התפרצות לבית מגורים בצוותא וגניבה בצוותא.

על פי כתב האישום בתאריך 4/11/2013 בין השעות 11:00 עד 14:00 או בסמוך לכך, נכנס הנאשם אלצ'ין בילייב (הנאשם השני בכתב האישום), דרך חלון חדר השינה לבית בבעלותם של המתלוננים ברחוב ויצמן 35/2 בנתניה, בכוונה לבצע גניבה ופשע.

בהמשך בסמוך לכך הגיעה שכנה לדלת הכניסה של הבניין, ואז ניגשה אליה העוררת כשהיא משוחחת בטלפון הנייד שברשותה, שאלה אותה: "מי וועד הבית?", ניהלה עמה חילופי דברים כמפורט בכתב האישום כשכל העת היא משוחחת בטלפון הנייד. בהמשך עזבה השכנה את המקום ונכנסה למעלית בדרכה לדירתה.

נטען כי בנסיבות האמורות גנבו הנאשמים מהבית תכשיטים. בהמשך בסמוך לכך ברחוב הרצל 42 בנתניה הבחינו שוטרים בשני הנאשמים, עיכבו אותם לתחנת המשטרה ובחיפוש שנערך בתיקה של העוררת נמצאו זוג עגילים אשר נגנבו מהבית.

3.         ביום 19/11/2013 התקיים דיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים, כאשר ההגנה טענה לכרסום בראיות ביחס לעבירות המיוחסות לעוררת.

העוררת הגיעה לדיון זה משוחררת ללא כל תנאי מגביל, לאחר ששוחררה בתנאים על ידי היחידה החוקרת ביום 10/11/2013 ובית המשפט קמא (כב' השופטת קלוגמן) קיבל את עמדת ההגנה וקבע ביום 13/11/2013 כי התנאים פקעו.

בהחלטה מיום 20/11/2013 קבע בית המשפט כי קיימות ראיות לכאורה למעורבותה של העוררת בעבירות המיוחסות לה בכתב האישום, וכי קיימת עילת מעצר בעניינה.

בית המשפט הורה על שחרורה של העוררת בתנאים מגבילים - מעצר בית מלא וערבויות כספיות וכן על קבלת תסקיר מעצר בעניינה.

בית המשפט ציין כי אלמלא הגיעה לדיון משוחררת, היה מורה על מעצרה עד החלטה אחרת ומפנה את בדיקת חלופת המעצר לתסקיר שירות מבחן (עמ' 12).

הוגש תסקיר מיום 5/1/2014.

שירות המבחן פרט את נסיבותיה האישיות של העוררת, כבת 25, אם לשלושה ילדים בגילאי 1 עד 5, נמצאת בקשר זוגי לא יציב עם אבי ילדיה המוכר לשירות בגין מעורבות בעבירות אלימות בעבר. שירות המבחן ציין כי לאחרונה הם פרודים. טרם המעצר התגוררה העוררת עם הוריה, אחיה, בן זוגה וילדיה בנתניה.

התרשמות שירות המבחן היתה כי קיים סיכון משמעותי להמשך ביצוע עבירות רכוש בעתיד. באשר למחוייבות לתנאים המגבילים התרשם שירות המבחן מקושי לראות אחריות לגבי העבר. עם זאת העוררת תיארה יכולת גבוהה יותר היום לשמור על התנאים המגבילים בשל מחויבות לילדים ורגיעה ביחסים עם ההורים. חרף זאת, העריך שירות המבחן כי קיים סיכון להפרת תנאי מעצר הבית גם כיום. שירות המבחן התרשם כי שני ההורים אינם יכולים לשמש מפקחים מתאימים, האב בשל בעיות בריאות והאם בשל הקושי להוות גורם מציב גבולות וממתן.

נוכח ההתרשמות האמורה, בחן שירות המבחן אפשרויות להדק תוכנית השחרור הקיימת, בין היתר בהוספת איזוק אלקטרוני. בנוסף המליץ לאפשר לעוררת שעות התאווררות.

4.         בהחלטתו מיום 6/1/2014 ציין בית המשפט כי החליט ליישם חלק מהמלצות התסקיר.

העוררת הועמדה בפיקוח מעצר של שירות המבחן למשך 6 חודשים.

בית המשפט נמנע מלהורות על הוספת פיקוח אלקטרוני נוכח התנגדותה של הסניגורית מהנימוקים שפורטו בהחלטה.

בית המשפט התיר לעוררת לצאת ממעצר הבית בימים א' עד ה' פעמיים ביום בליווי כדי להביא את ילדיה לגנים ולאסוף אותם משם.

יצוין כי בדיון ביום 31/12/2013 ניתן לעוררת היתר כללי לצאת עם ילדיה לטיפול רפואי, בתנאי שבכל מקרה כזה תמציא הסניגורית לתביעה מראש הזמנה לרופא הילדים (הדבר היה קשור לעונת החורף).